מה עושים כשהעבודה הראשונה בהייטק מתגלה כגרועה¶
עברתם את כל התהליך - למידה, ראיונות, התרגשות של הצעת עבודה ראשונה - ואז מגלים שהמקום שבחרתם רחוק מלהיות מה שציפיתם. זה קורה יותר ממה שמדברים עליו בפומבי, ואין שום סיבה להרגיש שנכשלתם. בואו נדבר על מה עושים בפועל.
הרגע שבו מבינים שמשהו לא בסדר¶
לפעמים זה ברור מהיום הראשון - אין תהליך onboarding, אף אחד לא זמין לשאלות, והציפיות שמעבירים לכם לא הגיוניות לרמת הניסיון שלכם. לפעמים זה מתגלה בהדרגה - אחרי חודש-חודשיים אתם מבינים שאין מנטורינג בפועל, שהמנהל נעלם כשצריך אותו, או שהתרבות רעילה בדרכים שלא ראיתם בראיון. שני המקרים לגיטימיים, וההבדל העיקרי הוא כמה זמן לוקח לכם להבין את התמונה המלאה.
סוגי "גרוע" - לא כולם דומים¶
חשוב להבדיל בין כמה סוגי בעיות, כי הטיפול בהן שונה. יש "קשה אבל בונה" - עומס גבוה, למידה תלולה, אבל יש תמיכה אמיתית ואתם מרגישים שאתם מתקדמים. זה לא נעים אבל זה לא בהכרח סימן לעזוב. יש "חסר מבנה" - אף אחד לא ממש יודע מה לעשות איתכם, אין תוכנית, אתם תקועים. ויש "רעיל" - מנהל פוגעני, ציפיות בלתי אפשריות, תחושת חרדה קבועה. הסוג השלישי הוא הכי ברור מבחינת מה שצריך לעשות, וזה לא לחכות.
כמה זמן לתת לפני שמחליטים¶
אין תשובה אחת נכונה, אבל שווה לתת לעצמכם לפחות כמה שבועות אחרי תקופת ההיכרות הראשונית לפני שמסיקים מסקנות סופיות, כי הרבה דברים משתפרים כשמכירים את הצוות טוב יותר. עם זאת, אם אחרי כמה חודשים שום דבר לא השתנה למרות שדיברתם על זה בפירוש - זה עצמו תשובה. ההבדל בין "לתת צ'אנס" ל"להישאר יותר מדי זמן במקום רע" הוא בדרך כלל השאלה האם המצב משתפר או נשאר קבוע.
איך זה משפיע (ולא משפיע) על קורות החיים¶
אחד הפחדים הכי נפוצים הוא "אם אעזוב עבודה ראשונה אחרי חצי שנה, זה יראה רע". במציאות, מעסיקים מבינים היטב שלא כל התאמה מצליחה, במיוחד בהייטק. מה שכן חשוב זה איך מספרים את הסיפור בראיון הבא - בלי לדבר רע על המקום הקודם, אבל בכנות על מה חיפשתם ולא מצאתם. "חיפשתי מקום עם יותר מנטורינג ותהליכי עבודה מסודרים" זה סיפור טוב יותר מ"המנהל שלי היה נורא".
לדבר עם מישהו לפני שמחליטים לבד¶
אחת הטעויות הנפוצות היא לקבל את ההחלטה הזאת לגמרי לבד, בראש, בלי לבדוק את התחושות שלכם מול מישהו מבחוץ. שיחה עם חבר בתעשייה, עם מנטור, או אפילו עם מישהו בקהילה שעברה מצב דומה, עוזרת להבין אם מה שאתם חווים הוא באמת חריג, או שזו תקופת הסתגלות רגילה שכולם עוברים. לפעמים פרספקטיבה חיצונית מגלה שהמצב פחות דרמטי ממה שהוא מרגיש מבפנים, ולפעמים היא בדיוק מה שמאשר לכם שהתחושה שלכם נכונה.
מה עושים בינתיים¶
אם החלטתם להישאר בינתיים, כדאי לנצל את הזמן בכל זאת - לתעד את הפרויקטים שאתם עובדים עליהם, לבנות פורטפוליו צדדי, ולשמור על קשר עם אנשים מהתעשייה מחוץ לחברה. חיפוש עבודה תוך כדי עבודה תמיד עדיף על חיפוש מתוך לחץ אחרי עזיבה בלי גיבוי.
איך יוצאים נכון¶
כשמחליטים לעזוב, עושים את זה מקצועית - נותנים הודעה מוקדמת סבירה, מסיימים משימות פתוחות ככל האפשר, ולא שורפים גשרים גם אם המקום היה קשה. עולם ההייטק הישראלי קטן יחסית, ואנשים זוכרים איך עזבתם, לא רק למה.
לסיכום¶
עבודה ראשונה שמתגלה כגרועה היא לא כישלון שלכם, וגם לא סוף הדרך. היא חלק מלמידה מה כן מתאים לכם, ובדרך כלל המקום השני הרבה יותר טוב כי אתם כבר יודעים בדיוק מה לשאול בראיון.
אם אתם עוד בתהליך הכניסה הראשונה להייטק ורוצים ללמוד את היסודות בצורה מסודרת, אפשר להתחיל כאן.
מתלבטים אם להישאר או לעזוב? שתפו בדיסקורד, יש שם אנשים שעברו בדיוק את זה.