חלוקת דיסקים ומחיצות בלינוקס - המדריך הבסיסי¶
בווינדוס אתם רגילים לראות כונן C וכונן D, כל אחד עם אות משלו. בלינוקס הסיפור שונה לגמרי - אין אותיות כוננים, ובכל זאת יש מחיצות, לפעמים כמה מהן על אותו דיסק. הבנת איך זה עובד היא בסיס חשוב לכל מי שמתקין לינוקס בפעם הראשונה, או מנהל שרת בפועל.
מה זו בעצם מחיצה¶
מחיצה, partition, היא חלוקה לוגית של דיסק פיזי לאזורים נפרדים. במקום להתייחס לדיסק שלם כיחידה אחת, אפשר לחלק אותו לכמה חלקים, כל אחד עם מערכת קבצים משלו, שיכולים לשמש למטרות שונות - אזור אחד למערכת ההפעלה, אזור אחר לנתונים, אזור נוסף לזיכרון החלפה (swap).
בלינוקס, כל דיסק מקבל שם מכשיר, בדרך כלל משהו כמו sda- לדיסק ראשון, ו-nvme0n1- לדיסק NVMe. המחיצות עצמן ממוספרות בהמשך לשם הדיסק - sda1-, sda2- וכן הלאה.
MBR מול GPT - שתי שיטות לארגן מחיצות¶
יש שני פורמטים עיקריים לטבלת המחיצות שמתארת איך הדיסק מחולק:
- MBR - Master Boot Record - הפורמט הוותיק יותר, מוגבל לארבע מחיצות ראשיות בלבד (או שלוש רגילות ומחיצה מורחבת שיכולה להכיל עוד), ותומך בדיסקים עד גודל מוגבל יחסית לתקנים של היום.
- GPT - GUID Partition Table - הפורמט המודרני, שתומך במספר גדול הרבה יותר של מחיצות, ובדיסקים בגדלים גדולים בהרבה. כמעט כל התקנה חדשה היום משתמשת ב-GPT, אלא אם יש סיבה ספציפית לתאימות אחורה.
למה בכלל מחלקים דיסק למחיצות נפרדות¶
אפשר בהחלט להתקין לינוקס על מחיצה בודדת שמכילה הכל, וזה עובד. אבל יש סיבות טובות לחלק:
- הפרדת swap - מחיצת swap נפרדת מאפשרת למערכת "להשאיל" שטח דיסק כזיכרון נוסף כשהזיכרון הפיזי מלא, בלי לערבב את זה עם שאר הקבצים.
- בידוד תיקיית home - אם תיקיית home-, שמכילה את קבצי המשתמשים, יושבת על מחיצה נפרדת ממערכת ההפעלה, אפשר להתקין מחדש את המערכת בלי לאבד את הקבצים האישיים.
- מגבלות שימוש - במחיצה נפרדת לlog- או ל-tmp-, למשל, אפשר להגביל כמה מקום תהליך תקול יכול לתפוס, בלי שזה יפיל את כל המערכת בגלל דיסק מלא.
איך רואים את זה בפועל¶
הפקודה הבסיסית ביותר להצגת מחיצות היא lsblk-:
היא מציגה עץ ברור של כל הדיסקים במערכת, המחיצות שלהם, וגם היכן כל אחת מהן מחוברת - mounted - בעץ הקבצים. פקודה נוספת שימושית היא df- עם הדגל h-, שמציגה כמה מקום פנוי יש בכל מחיצה מחוברת:
הנקודה הכי מבלבלת - mounting¶
בניגוד לווינדוס, בלינוקס אין אותיות כוננים נפרדות. במקום זה, כל מחיצה "מתחברת" - mounted - לנקודה מסוימת בתוך עץ הקבצים היחיד של המערכת. לדוגמה, מחיצה נפרדת יכולה להיות מחוברת בדיוק בנקודה home/-, כך שכל מה שנמצא בתוך home/- בפועל יושב על דיסק פיזי אחר לגמרי, בלי שהמשתמש מרגיש בכלל הבדל. זו הסיבה שהבנה של mounting היא קריטית להבנת חלוקת דיסקים בלינוקס.
לסיכום¶
חלוקת דיסקים בלינוקס נראית מבלבלת בהתחלה בעיקר כי היא לא עובדת כמו שווינדוס הרגיל אתכם. ברגע שמבינים ש-partition הוא חלוקה פיזית של הדיסק, ו-mounting הוא הדרך שבה חלוקה כזו נכנסת לתוך עץ הקבצים המשותף, כל השאר, כולל MBR מול GPT ומחיצות ייעודיות, הופך להרבה יותר ברור.
רוצים להעמיק עוד במערכת הקבצים ובניהול דיסקים בלינוקס? יש לנו קורס לינוקס בסיסי מלא בחינם שבונה את הידע הזה שלב אחרי שלב.
יש לכם שאלה על מחיצות דיסק או ניהול אחסון בלינוקס? בואו לדבר בדיסקורד.