איך עובדים עם JSON ובקשות HTTP בפייתון

בואו נדבר בכנות. כמעט כל תוכנית פייתון שמדברת עם העולם החיצון - עם שרת, עם שירות ענן, עם אתר אחר - עושה את זה דרך שני כלים - בקשות HTTP כדי לשלוח ולקבל מידע, ו-JSON כדי לארוז את המידע הזה בפורמט שקל לקרוא גם למחשב וגם לבני אדם. אם אתם רוצים לכתוב תוכנית שמתקשרת עם משהו מעבר לקובץ מקומי, זה בדיוק הצמד שאתם צריכים.

מה זה בכלל JSON

JSON, ראשי תיבות של JavaScript Object Notation, הוא פורמט טקסט לייצוג נתונים - מספרים, מחרוזות, רשימות ומילונים. הוא נראה כמעט זהה למילון בפייתון:

{
    "name": "דנה",
    "age": 28,
    "is_active": true,
    "skills": ["Python", "SQL"]
}

הסיבה שהוא כל כך נפוץ היא שכמעט כל שפת תכנות יודעת לקרוא ולכתוב אותו, אז הוא הפך לשפה משותפת לתקשורת בין מערכות שונות - שרת שכתוב ב-Node.js יכול לדבר עם תוכנית פייתון בלי בעיה, כי שניהם "מדברים" JSON.

שליחת בקשה עם requests

המודול requests הוא הדרך הסטנדרטית בפייתון לשלוח בקשות HTTP. בקשת GET, שמבקשת מידע משרת, נראית ככה:

import requests

response = requests.get("https://api.example.com/users/1")
print(response.status_code)

response.status_code מספר לכם מה קרה - 200 אומר שהכל תקין, 404 אומר שהמשאב לא נמצא, 401 או 403 אומרים שאין לכם הרשאה. תמיד שווה לבדוק את זה לפני שממשיכים לעבד את התוצאה.

הפיכת התשובה למילון פייתון

כשהשרת מחזיר JSON, לא צריך לפרסר אותו ידנית - ל-requests יש מתודה מובנית בשביל זה:

if response.status_code == 200:
    data = response.json()
    print(data["name"])
    print(data["skills"])
else:
    print("הבקשה נכשלה")

response.json() הופך את הטקסט שהתקבל למילון פייתון רגיל, עם כל הגישה הנוחה של סוגריים מרובעים ומפתחות שאתם רגילים אליה.

שליחת נתונים בבקשת POST

כשרוצים לא רק לבקש מידע אלא לשלוח מידע חדש - למשל ליצור משתמש - משתמשים בבקשת POST, ומעבירים את הנתונים כמילון בפרמטר json:

new_user = {
    "name": "יובל",
    "age": 24
}

response = requests.post("https://api.example.com/users", json=new_user)
print(response.status_code)
print(response.json())

requests דואג להמיר את המילון ל-JSON ולשלוח אותו עם הכותרות הנכונות, כך שלא צריך לטפל בזה ידנית.

המודול json - להמיר בעצמכם

לפעמים אתם לא עובדים עם בקשות HTTP בכלל, אלא רק רוצים להמיר בין מילון פייתון לטקסט JSON - למשל כדי לשמור נתונים לקובץ. פה נכנס המודול המובנה json:

import json

user = {"name": "רון", "age": 30, "skills": ["Python", "Git"]}

json_text = json.dumps(user, ensure_ascii=False, indent=2)
print(json_text)

json.dumps הופך מילון פייתון למחרוזת JSON. הפרמטר ensure_ascii=False חשוב במיוחד כשעובדים בעברית - בלעדיו, כל האותיות העבריות יומרו לקודים לא קריאים. indent=2 פשוט מסדר את הפלט להיות קריא לעין.

והכיוון ההפוך - להמיר מחרוזת JSON חזרה למילון - נעשה עם json.loads:

text = '{"name": "רון", "age": 30}'
data = json.loads(text)
print(data["name"])

קריאה וכתיבה של קובצי JSON

לעבודה עם קבצים ישירות יש שתי מתודות שחוסכות שלב:

import json

user = {"name": "מאיה", "age": 26}

with open("user.json", "w", encoding="utf-8") as f:
    json.dump(user, f, ensure_ascii=False, indent=2)

with open("user.json", "r", encoding="utf-8") as f:
    loaded = json.load(f)
    print(loaded["name"])

שימו לב להבדל - dump ו-load (בלי ה-s) עובדים ישירות מול קובץ פתוח, בעוד ש-dumps ו-loads עובדים מול מחרוזות בזיכרון.

טיפול בשגיאות שקורות בפועל

בקוד אמיתי, בקשת רשת יכולה להיכשל בכמה דרכים - השרת יכול להיות למטה, החיבור לאינטרנט יכול להתנתק באמצע, או שהתשובה שמתקבלת בכלל לא JSON תקין. שווה להתרגל לעטוף בקשות ב-try/except במקום להניח שהכל תמיד יעבוד:

import requests
import json

try:
    response = requests.get("https://api.example.com/users/1", timeout=5)
    response.raise_for_status()
    data = response.json()
    print(data)
except requests.exceptions.Timeout:
    print("הבקשה לקחה יותר מדי זמן")
except requests.exceptions.RequestException as e:
    print(f"שגיאת רשת: {e}")
except json.JSONDecodeError:
    print("התשובה שהתקבלה לא הייתה JSON תקין")

raise_for_status() זורק שגיאה אוטומטית אם קוד הסטטוס מעיד על כישלון, כך שלא צריך לבדוק כל קוד סטטוס ידנית. הפרמטר timeout חשוב לא פחות - בלעדיו, אם השרת פשוט לא עונה, התוכנית שלכם יכולה להיתקע ולחכות לנצח.

מחברים הכל ביחד

דוגמה שמשלבת בקשה, שמירה, וקריאה חזרה:

import requests
import json

response = requests.get("https://api.example.com/users/1")

if response.status_code == 200:
    user_data = response.json()
    with open("saved_user.json", "w", encoding="utf-8") as f:
        json.dump(user_data, f, ensure_ascii=False, indent=2)
    print("הנתונים נשמרו בהצלחה")
else:
    print(f"שגיאה: {response.status_code}")

זו בדיוק תבנית העבודה שחוזרת על עצמה בהמון סקריפטים אמיתיים - קבלת מידע מרשת, ושמירה שלו מקומית לשימוש מאוחר יותר.

אם עדיין לא ממש בטוחים עם מילונים, פונקציות וקבצים בפייתון, כדאי לחזק את הבסיס דרך קורס התכנות הבסיסי שלנו לפני שקופצים לעבודה עם רשת ו-API.

ואם משהו לא עובד לכם עם בקשה או פענוח JSON - שתפו את השגיאה בקהילה בדיסקורד, לרוב זו טעות קטנה שקל למצוא בעזרה של עוד זוג עיניים.

הצטרפו לקהילה בדיסקורד