לדלג לתוכן

שלב הרקון בבדיקת חדירות - החלק שרוב המתחילים מדלגים עליו, ובטעות

אם תשאלו בודקי חדירות מנוסים מה השלב הכי חשוב בבדיקה, רבים יגידו לכם רקון, לא ניצול חולשות. זה נשמע פחות מרגש כי אין בו רגע דרמטי של "פרצתי", אבל זה בדיוק השלב שקובע כמה טוב תהיה כל שאר הבדיקה.

מה זה בעצם רקון

רקון, קיצור של Reconnaissance, הוא שלב איסוף המידע שקורה לפני שמנסים לפרוץ לכלום. המטרה היא לבנות תמונה מלאה ככל האפשר של המטרה - אילו מערכות רצות, אילו טכנולוגיות בשימוש, מי העובדים, מה פתוח לאינטרנט, ואיפה קיימות נקודות תורפה פוטנציאליות - לפני שמשקיעים זמן בניסיון תקיפה בפועל.

בודק חדירות שמדלג על השלב הזה, או עושה אותו ברישול, מסתכן בלפספס נכסים שלמים של הארגון, או לבזבז זמן יקר מנסה לתקוף כיוונים לא רלוונטיים.

רקון פסיבי - לאסוף בלי לגעת

רקון פסיבי הוא איסוף מידע שלא כרוך בשום אינטראקציה ישירה עם המערכות של המטרה. זה כולל חיפוש במנועי חיפוש, בדיקת רשומות DNS ציבוריות, סריקת קוד פתוח בגיטהאב ששייך לארגון, בדיקת פרופילי לינקדאין של עובדים, וכלי מיפוי דומיינים כמו Subfinder ו-Amass לגילוי נכסים חשופים.

היתרון הגדול ברקון פסיבי הוא שאי אפשר לזהות אותו. אתם לא נוגעים במערכות של המטרה בכלל, ולכן אין שום סיכוי שיישום הגנה כלשהו יתריע על הפעילות שלכם. זה גם מה שהופך אותו לשלב שכדאי להשקיע בו הכי הרבה זמן - אין עלות, ואין סיכון.

רקון אקטיבי - כשמתחילים לגעת במטרה

רקון אקטיבי הוא השלב הבא - עכשיו כן יוצרים אינטראקציה ישירה עם המערכות של המטרה, אבל עדיין בלי לנסות לנצל שום חולשה. זה כולל סריקות פורטים עם כלים כמו Nmap, זיהוי גרסאות שירותים שרצים על השרתים, וסריקת תיקיות וקבצים חשופים באתרים.

בניגוד לרקון פסיבי, רקון אקטיבי כן משאיר עקבות - הוא מופיע בלוגים של המטרה, ותאוריתית יכול להתגלות. בבדיקת חדירות רגילה זה בסדר גמור, כי הלקוח יודע שאתם בודקים אותו. בתרחישי Red Team, לעומת זאת, שלב הזה דורש הרבה יותר זהירות וחשאיות.

למה הרקון הוא בעצם השלב הכי חשוב

הסיבה שרקון קובע כל כך הרבה היא פשוטה - אתם לא יכולים לתקוף מה שלא ידעתם שקיים. ארגונים גדולים לרוב יש להם עשרות ואפילו מאות נכסים דיגיטליים - שרתים ישנים ששכחו מהם, תת דומיינים לבדיקות שנשארו פתוחים, שירותים שהוקמו לצורך פרויקט זמני ואף אחד לא סגר אחריו. בודק חדירות שמוצא את הנכסים האלה בשלב הרקון, לרוב מוצא גם את הדרך הקלה ביותר פנימה - כי נכסים נשכחים בדרך כלל מוזנחים גם מבחינת עדכוני אבטחה.

מעבר לזה, רקון טוב חוסך זמן. במקום לנסות לנחש איפה החולשות נמצאות, אתם בונים תמונה מבוססת שמכוונת אתכם ישר לנקודות המבטיחות ביותר.

הטעות הנפוצה של מתחילים

מתחילים רבים רוצים לדלג ישר לחלק "המהנה" - ניסיון ניצול חולשות בפועל. הבעיה היא שבלי בסיס רקון מוצק, הם בעצם מנחשים באפלה, ומפספסים נכסים ונתיבי תקיפה שרקון מסודר היה חושף להם מיד. הרגל טוב שכדאי לפתח מההתחלה הוא לתת לשלב הרקון את הזמן שהוא צריך, גם כשמתחשק לדלג עליו.

בקורס בודק חדירות שלי הקדשתי לרקון שני פרקים שלמים - רקון כללי ורקון רשתי - לפני שמגיעים בכלל לסריקה אקטיבית וניצול חולשות, כי אני מאמין שזה בדיוק הסדר שצריך ללמוד בו.

לסיכום

רקון הוא לא שלב מקדים משעמם, הוא הבסיס שקובע איך תיראה שאר הבדיקה כולה. ככל שתשקיעו יותר זמן באיסוף מידע איכותי, כך תהיו מדויקים ויעילים יותר בכל שלב שאחריו. סבלנות בשלב הזה משתלמת בענק בהמשך.

בואו ללמוד ולתרגל רקון ביחד עם אנשים שנמצאים באותו מסע.

הצטרפו לקהילה בדיסקורד