לדלג לתוכן

0.4 התקנה והכנת סביבה הרצאה

כל הקורס הזה נבנה סביב עבודה בפועל בטרמינל, ולכן ההרצאה הזו היא פרקטית לגמרי: להתקין את Claude Code, להתחבר עם חשבון, ולהריץ איתו שיחה ראשונה בתוך פרויקט אמיתי. בסוף ההרצאה הסביבה שלכם תהיה מוכנה, ותדעו גם אילו חשבונות כדאי להכין מראש לtools שנפגוש בפרקים מאוחרים יותר.

התקנה - installation

יש כמה דרכים להתקין את Claude Code. הדרך המומלצת כיום היא מתקין מקורי - native installer, שמתקין גרסה עצמאית ומתעדכן אוטומטית ברקע - לא צריך לזכור להריץ עדכון בעצמכם.

macOS, Linux, WSL:

curl -fsSL https://claude.ai/install.sh | bash

Windows, ב-PowerShell:

irm https://claude.ai/install.ps1 | iex

Windows, ב-CMD:

curl -fsSL https://claude.ai/install.cmd -o install.cmd && install.cmd && del install.cmd

אם אתם על macOS ומעדיפים לנהל הכל דרך Homebrew, יש גם קאסק ייעודי:

brew install --cask claude-code

לב לב: התקנה דרך Homebrew (או WinGet ב-Windows: winget install Anthropic.ClaudeCode) לא מתעדכנת אוטומטית - צריך להריץ brew upgrade claude-code מדי פעם כדי לקבל גרסאות חדשות.

מי שכבר עובד עם Node.js ומעדיף לנהל את הtool כמו כל חבילת npm גלובלית אחרת, יכול גם להתקין כך:

npm install -g @anthropic-ai/claude-code

השיטה הזו עובדת, אבל שימו לב: היא לא מתעדכנת אוטומטית כמו המתקין המקורי, ודורשת ש-Node.js כבר מותקן במחשב. לרוב המשתמשים, המתקין המקורי (install.sh / install.ps1) הוא הבחירה הפשוטה ביותר.

לאחר ההתקנה, בדקו שהיא הצליחה:

claude --version

אם קיבלתם מספר גרסה - ההתקנה תקינה, ואפשר להמשיך.

כמה טיפים אם ההתקנה נתקעת

ברוב המקרים ההתקנה עוברת חלק, אבל שווה להכיר כמה תקלות נפוצות:

  • שגיאת הרשאות בהתקנה גלובלית (npm install -g): קורית כשל-npm אין הרשאת כתיבה לתיקיית החבילות הגלובלית. הפתרון הנקי הוא לא להריץ עם sudo, אלא להגדיר תיקיית חבילות גלובלית שבבעלותכם, או פשוט לעבור למתקין המקורי שלא תלוי ב-npm בכלל.
  • רשת ארגונית עם פרוקסי או חסימת תעבורה: אם curl נכשל בהתקנה, ייתכן שהרשת החוסמת דורשת הגדרת פרוקסי מפורשת, או שצריך להתקין דרך Homebrew/WinGet במקום סקריפט מקוון.
  • מספר גרסה ישן אחרי עדכון: אם התקנתם דרך Homebrew או npm ו-claude --version מציג גרסה ישנה יותר משציפיתם, כנראה שכחתם להריץ עדכון ידני - brew upgrade claude-code או npm update -g @anthropic-ai/claude-code, בהתאמה.

התחברות בהרצה הראשונה - authentication

Claude Code דורש חשבון כדי לפעול. בפעם הראשונה שתריצו את הפקודה claude, הוא יבקש מכם להתחבר דרך הדפדפן:

claude

יש כמה סוגי חשבונות שאפשר להתחבר איתם:

  • מנוי Claude - Pro, Max, Team או Enterprise: זו הדרך המומלצת לרוב המשתמשים. חשבון claude.ai רגיל, עם תוכנית מנוי חודשית קבועה.
  • חשבון Claude Console: חשבון API בתשלום לפי שימוש (pay-as-you-go), דרך console.anthropic.com. בהתחברות ראשונה נוצר אוטומטית workspace בשם "Claude Code" למעקב עלויות מרוכז. זו הדרך המתאימה יותר לצוותים או לשימוש שדורש חיוב לפי צריכה מדויקת.
  • ספקי ענן ארגוניים: Amazon Bedrock, Google Cloud, Microsoft Foundry, או שער (gateway) עצמאי שהארגון שלכם מפעיל - רלוונטי בעיקר בסביבות ארגוניות עם הסדרי חיוב קיימים.

אחרי שהתחברתם פעם אחת, הפרטים נשמרים במחשב ולא תצטרכו להתחבר שוב. אם תרצו להחליף חשבון בעתיד, פשוט הריצו בתוך שיחה פעילה:

/login

איזה סוג חשבון כדאי לבחור? לרוב הקורס הזה, מנוי Claude רגיל (Pro או Max) הוא הבחירה הפשוטה ביותר - תשלום חודשי קבוע, בלי צורך לעקוב אחרי עלות לפי טוקן. חשבון Console רלוונטי יותר בהמשך הקורס, בפרק 7, כשנבנה מול Claude API ישירות ונזדקק למפתח API נפרד - שם התשלום לפי שימוש הוא בדיוק המודל הנכון. אין צורך להחליט את זה סופית עכשיו: אפשר להתחיל עם מנוי רגיל, ולהוסיף חשבון Console מאוחר יותר כשמגיעים לפרק הרלוונטי.

הפעלה ראשונה בתוך פרויקט - the first session

Claude Code עובד תמיד bcontext של תיקייה - הוא קורא את הקבצים שנמצאים בתיקייה שממנה הרצתם אותו (ותת-התיקיות שלה). לכן השלב הראשון הוא לנווט לפרויקט:

cd /path/to/your/project
claude

תראו פרומפט אינטראקטיבי, עם מספר הגרסה, המודל הפעיל, ותיקיית העבודה הנוכחית. משם אפשר פשוט לכתוב בעברית או באנגלית מה שאתם רוצים.

לבדיקת שפיות ראשונה - כדי לוודא שהכל עובד ולהכיר איך הagent "חושב" על קוד - נסו פרומפט שקורא ומסביר, בלי לשנות שום דבר:

What does this project do?

Claude Code יסרוק את הקבצים הרלוונטיים בעצמו ויחזיר תקציר. אפשר גם לשאול שאלות ממוקדות יותר:

What technologies does this project use?

What is the program's main entry point?

Explain the directory structure to me

שימו לב: לא הייתם צריכים להדביק שום קוד. הagent קורא קבצים לפי הצורך בעצמו - זה בדיוק ההבדל שדיברנו עליו בהרצאה 0.3 בין צ'אט לבין agent.

כשתרצו לעבור מ"שאלות" ל"שינויים בפועל", תשימו לב שהagent תמיד מבקש אישור לפני עריכת קבצים - הוא לא כותב לקוד בלי שאתם רואים ומאשרים את השינוי. נסו למשל:

Add a small function that prints "Hello World" to the main file, and explain to me where you added it

הagent יאתר את הקובץ המתאים, יציג לכם את השינוי המוצע לפני שהוא נכתב בפועל, ורק אחרי אישור שלכם הוא ייכתב לדיסק. זה ההבדל המעשי בין "הtool מציע" לבין "הtool מבצע בלי לשאול" - ואתם תמיד בשליטה על הרגע שבו קוד באמת משתנה. על מודל ההרשאות המלא, כולל מצב "אשר הכל" למשימות ארוכות ומצבי עבודה שונים, נדבר בהרחבה בהרצאה 2.3.

היקף הגישה של הagent - working directory scope

נקודה חשובה לפני שממשיכים: Claude Code רואה, כברירת מחדל, רק את התיקייה שממנה הרצתם אותו ואת תת-התיקיות שלה. אם הרצתם claude מתוך ~/projects/my-app, הוא לא "יראה" קבצים בתיקיות אחיות או בתיקיית הבית שלכם, אלא אם תבקשו ממנו במפורש לגשת אליהן ותאשרו זאת.

מכאן נובעת המלצה מעשית פשוטה: תמיד הריצו claude מתוך שורש הפרויקט הספציפי שבו אתם עובדים, לא מתיקיית הבית הכללית. זה גם ממקד את הcontext שהagent רואה (פחות "רעש" מפרויקטים לא קשורים), וגם עוזר לשמור על גבול ברור וברור לכם בין מה שהagent יכול לגעת בו למה שלא.

זה גם עקרון זהירות בסיסי: כשעובדים על פרויקט שמכיל קבצים רגישים - מפתחות API, קובצי סביבה עם סיסמאות, נתוני לקוחות - כדאי לוודא שהם לא נחשפים בטעות בתוך שיחה עם הagent, בדיוק כפי שהייתם נזהרים לא להדביק אותם בטעות לתוך צ'אט בדפדפן. הרגל טוב לתחילת הדרך: להעיף מבט מהיר על תוכן קובץ .gitignore בפרויקט (אם יש כזה) - הוא לרוב כבר מסמן אילו קבצים נחשבים רגישים או לא רלוונטיים לשיתוף.

בדיקת תקינות הסביבה - claude doctor

אם משהו לא עובד כמו שציפיתם - התקנה חלקית, גרסה ישנה, בעיית הרשאות - יש פקודת אבחון מובנית:

claude doctor

היא רצה מחוץ לשיחה, ישירות מהטרמינל, ובודקת את מצב ההתקנה בלי לשנות כלום. אפשר גם להריץ בדיקה דומה מתוך שיחה פעילה:

/doctor

הפקודה הזו שימושית גם, ולא רק, אחרי ההתקנה הראשונית - שווה לזכור אותה לכל פעם שמשהו מתנהג מוזר.

בחירת טרמינל

Claude Code רץ בתוך כל טרמינל רגיל, אבל חוויית העבודה נעימה יותר בטרמינל מודרני שתומך היטב בצבעים, בפלט אינטראקטיבי ובעברית. ב-macOS מומלץ Terminal המובנה או iTerm2, ב-Windows מומלץ Windows Terminal (המובנה בגרסאות עדכניות), ובלינוקס כל טרמינל סטנדרטי של הסביבה הגרפית מספיק. אין צורך בהתקנה מיוחדת מעבר לזה - זו רק המלצה לנוחות.

פקודות בסיסיות לזכור - essential commands

הטבלה הבאה מרכזת את מה שתשתמשו בו הכי הרבה בשלב הזה. נרחיב על כל אחת בפרקים הבאים.

פקודה מה היא עושה
claude פתיחת שיחה אינטראקטיבית בתיקייה הנוכחית
claude "משימה" הרצת משימה חד-פעמית עם הודעה ראשונית מוכנה
claude -p "שאלה" שאילתה חד-פעמית שמחזירה תשובה ויוצאת, בלי שיחה אינטראקטיבית
claude -c המשך השיחה האחרונה בתיקייה הנוכחית
claude -r חזרה לשיחה קודמת מתוך רשימה
/help הצגת רשימת הפקודות הזמינות בתוך שיחה
/clear ניקוי היסטוריית השיחה הנוכחית
/exit יציאה מהשיחה (או Ctrl+D)

שני מצבי העבודה העיקריים מתאימים למצבים שונים: claude בלי ארגומנטים פותח שיחה אינטראקטיבית שבה אתם ממשיכים לשוחח קדימה ואחורה - הבחירה הנכונה כשלומדים, חוקרים או מבצעים משימה שדורשת כמה סבבי משוב. לעומת זאת claude -p "שאלה" מתאים לשאילתות חד-פעמיות שרוצים תשובה מהירה עליהן ולצאת - למשל בתוך סקריפט אוטומטי, או כשרוצים רק תשובה קצרה בלי לפתוח שיחה שלמה. ברוב הזמן, בתחילת הדרך, תשתמשו במצב האינטראקטיבי הרגיל.

חשבונות שכדאי להכין מראש - accounts for later chapters

הקורס לא נשאר רק ב-Claude Code. כמה פרקים בהמשך דורשים חשבונות נוספים, וכדאי להכיר אותם כבר עכשיו כדי לא להיתקע באמצע תרגול:

חשבון לאיזה פרק רלוונטי
GitHub (או ספק git אחר) פרק 3 - עבודה עם git ופתיחת pull request דרך הagent
Cursor פרק 5 - סקירת עוזרי IDE
GitHub Copilot (מנוי דרך GitHub) פרק 5 - סקירת עוזרי IDE
Anthropic Console (console.anthropic.com) פרק 7 - בנייה עם Claude API ועם Agent SDK, שדורשת מפתח API נפרד מחשבון המנוי הרגיל

אין צורך ליצור את כל החשבונות האלה כרגע - מספיק לדעת שהם מגיעים, כדי שכשנגיע לפרק הרלוונטי תוכלו להירשם מראש ולא לאבד זמן תרגול באמצע השיעור.

חשבון ה-GitHub הוא הכי דחוף מבין הארבעה, כי הוא נדרש כבר בפרק 3 - כמעט כל תהליך פיתוח אמיתי כולל שלב של יצירת branch, commit ו-pull request, ועדיף שתגיעו לפרק הזה עם חשבון פעיל ולא תעצרו באמצע התרגול כדי להירשם. חשבונות Cursor ו-GitHub Copilot דורשים תקופת ניסיון או מנוי בתשלום כדי לחוות את מלוא היכולת - שווה לבדוק מראש איזו תוכנית מתאימה לכם. חשבון Anthropic Console הוא היחיד מבין הארבעה שדורש הגדרת אמצעי תשלום נפרד מהמנוי הרגיל של Claude, כי החיוב שם הוא לפי טוקנים בפועל ולא מנוי חודשי קבוע - חשוב להיות מודעים לכך לפני שמתחילים להריץ קוד מול ה-API בפרק 7.

תרגול קצר לפני שממשיכים

לפני שעוברים לפרק הבא, כדאי לוודא שהסביבה שלכם באמת מוכנה: התקינו את Claude Code, התחברתם בהצלחה, והרצתם לפחות שיחה אחת בתוך פרויקט אמיתי (גם פרויקט ישן וקטן מספיק). אם claude --version מחזיר מספר גרסה, וclaude בתוך תיקיית פרויקט פותח שיחה ומגיב לשאלה כמו "מה הפרויקט הזה עושה?" - הסביבה מוכנה, ואפשר להתקדם בביטחון לפרק 1, שבו נלמד לנצל את הצ'אט ואת הנדסת הפרומפט לעומק, לפני שנחזור לagent ה-CLI בפרק 2 ונתחיל לעבוד איתו ברצינות.

סיכום

  • ההתקנה המומלצת של Claude Code היא מתקין מקורי: curl -fsSL https://claude.ai/install.sh | bash ב-macOS/Linux/WSL, או irm https://claude.ai/install.ps1 | iex ב-Windows PowerShell - הוא מתעדכן אוטומטית ברקע.
  • קיימות גם דרכי התקנה חלופיות: Homebrew (brew install --cask claude-code), WinGet, ו-npm (npm install -g @anthropic-ai/claude-code) - אלה דורשות עדכון ידני מדי פעם.
  • ההרצה הראשונה של claude מבקשת התחברות דרך הדפדפן, עם בחירה בין מנוי Claude רגיל (מומלץ), חשבון Console בתשלום לפי שימוש, או ספק ענן ארגוני. הפרטים נשמרים לאחר ההתחברות הראשונה.
  • Claude Code עובד תמיד bcontext של תיקיית עבודה - cd לפרויקט ואז claude פותח שיחה שיכולה לקרוא קבצים ולפעול עליהם ישירות.
  • פרומפט בדיקת שפיות טוב לתחילת הדרך: "מה הפרויקט הזה עושה?" - זה מדגים שהagent קורא context בעצמו, בלי שתדביקו קוד.
  • claude doctor (מהטרמינל) או /doctor (בתוך שיחה) מאבחנים בעיות התקנה או תצורה.
  • הagent רואה, כברירת מחדל, רק את תיקיית העבודה שממנה הרצתם אותו ותת-התיקיות שלה - הריצו אותו תמיד משורש הפרויקט הרלוונטי, ושימו לב לקבצים רגישים בתוכו.
  • כדאי להכין מראש חשבונות ל-GitHub, Cursor, GitHub Copilot ו-Anthropic Console - הם יידרשו בפרקים 3, 5 ו-7, וחשבון GitHub הוא הדחוף מביניהם.