3.3 פוינטרים תרגול

תרגול – פוינטרים, מערכים, מחרוזות ו־scanf

תרגול 1 – שימוש ב־scanf והצבה למשתנה

1. כתבו תוכנה שמבקשת מהמשתמש להכניס מספר שלם.

2. שמרו את המספר במשתנה מסוג int.

3. הדפיסו את המספר באמצעות printf.

---

תרגול 2 – scanf עם כתובת

1. אתחלו משתנה מסוג char.

2. בקשו מהמשתמש להכניס תו, וקראו אותו בעזרת scanf.

3. הדפיסו את ערך ה־ASCII של התו בעזרת %d.

---

תרגול 3 – מחרוזות ומצביעים (char*)

1. אתחלו משתנה מסוג char* עם הערך "hello".

2. הדפיסו את המחרוזת עם %s.

3. הדפיסו את המצביע עצמו עם %p.

---

תרגול 4 – מערכים ו־scanf

1. הגדירו מערך מסוג int בגודל 3.

2. בקשו מהמשתמש להכניס 3 מספרים, כל אחד עם scanf.

3. הדפיסו את כל שלושת המספרים.

---

תרגול 5 – קשר בין פוינטרים ומערכים

1. הגדירו מערך מסוג int בגודל 3 והכניסו לתוכו ערכים ידנית (ללא scanf).

2. אתחלו פוינטר מסוג int* שמצביע על המערך.

3. הדפיסו את הערכים של המערך גם בעזרת הסינטקס arr[i] וגם בעזרת *(p + i) (ללא לולאה – שורה שורה).

---

תרגול 6 – scanf עם מחרוזות

1. צרו מערך מסוג char בגודל 100.

2. בקשו מהמשתמש להכניס מחרוזת אחת עם scanf.

3. הדפיסו את המחרוזת.

טיפ: אין צורך ב־& כאשר עושים scanf למערך תווים, כי הוא כבר מצביע.

---

תרגול 7 – argv ו־argc

1. כתבו תוכנית שמדפיסה את כמות הארגומנטים שהתקבלו (argc).

2. הדפיסו את שם התוכנית (argv[0]) ואת הארגומנט הראשון שהוזן (אם קיים).

---

תרגול 8 – char** וניתוח מחרוזות

1. כתבו תוכנית שמקבלת ארגומנט מ־argv[1] שהוא מחרוזת.

2. אתחלו פוינטר מסוג char* שמצביע על argv[1].

3. הדפיסו את התו הראשון, השני והשלישי מהמחרוזת.

---

בונוס: תרגול מסכם

1. בקשו מהמשתמש להכניס שם (מחרוזת), גיל (int) ומספר אהוב (int).

2. הדפיסו משפט:
   "שלום %s, אתה בן %d, והמספר האהוב עליך הוא %d"

3. הסבר את הקוד אסמבלי שנוצרה מהתוכנה.