לדלג לתוכן

3.7 הpreprocessor תרגול

תרגול – שלב 1: זיהוי תחליפים

  1. כתבו קוד שמדפיס את השטח של עיגול, תוך שימוש במקרו PI:

    #define PI 3.14

    שאלות:

    • מה קורה אם תעשו #undef PI לפני השימוש?

    • האם PI משתנה בזמן ריצה?

  2. הגדירו פונקציית מקרו בשם MAX(x, y) שמחזירה את הגדול מבין שני ערכים.
    נסו להריץ את הקוד הבא:

    int a = 3, b = 7;
int max_val = MAX(a, b);

    שאלות:
    - מה יקרה אם תשתמש במקרו MAX(x++, y++)?

תרגול – שלב 2: תנאים והגנות

  1. כתבו קובץ .h עם ההגדרה הבאה:

    #define VERSION 2

    ואז בקובץ אחר כתוב:

    #if VERSION == 1
int config = 100;
#elif VERSION == 2
int config = 200;
#else
int config = 300;
#endif

    שאלות:

  2. האם תוכלו לשנות את הערך של config רק על ידי שינוי המקרו?

  3. מה יקרה אם תשכח להגדיר את VERSION?

  4. כתבו קובץ header עם הגנה כפולה רגילה (#ifndef ...) וגם קובץ עם #pragma once.
    הוכיחו שהם מונעים הכללה כפולה ע"י הכללת אותו קובץ פעמיים בתוכנית.

תרגול – שלב 3: שימושים מורכבים

  1. הגדירו מקרו בשם DEBUG_MODE בקובץ הראשי.
    בקובץ .c אחר, כתוב בלוק קוד שנראה כך:

    #ifdef DEBUG_MODE
    // הדפס הודעה כל פעם שהפונקציה מופעלת
#endif

    שאלות:

    • איך תוכלו לקמפל את הקוד עם DEBUG_MODE מופעל – בלי לערוך את הקובץ?
      (רמז: השתמש ב־gcc -DDEBUG_MODE)

  2. כתבו קוד שמשתמש ב־#error כדי למנוע קומפילציה אם VERSION קטן מ־2.

    #if VERSION < 2
#error "Minimum version required is 2"
#endif

    ודא שהקומפיילר באמת עוצר עם הודעת שגיאה.

תרגול – שלב 4: יצירת קוד גנרי

  1. כתוב קובץ שבו יש הגדרה כללית של משתנה, כך:

    #ifndef BUFFER_SIZE
#define BUFFER_SIZE 1024
#endif

    עכשיו תכתוב קובץ main.c שמכיל:

    #define BUFFER_SIZE 2048
#include "buffer.h"

    בדוק איזה ערך מתקבל בפועל, ומתי כל אחד "מנצח".

  1. כתבו קובץ config.h שמכיל תנאים שונים לפי מערכת ההפעלה או הגדרות קומפילציה.
    לדוגמה:

    #ifdef _WIN32
#define OS_NAME "Windows"
#elif __linux__
#define OS_NAME "Linux"
#else
#define OS_NAME "Unknown OS"
#endif

    שאלות:
    - באיזו מערכת הקוד הזה רץ?
    - איך תוכלו לבדוק את הערך של OS_NAME בלי להשתמש ב־printf?