4.8 טיפול בשגיאות הרצאה

המשתנה errnoהוא משתנה גלובלי מיוחד שמייצג את קוד השגיאה האחרון שהתרחש בפעולה מערכתית כלשהי. למשל, אם קריאה כמו fopen, malloc, או read נכשלת – היא לא רק מחזירה ערך שמסמן שגיאה (כמו NULL או -1), אלא גם מעדכנת את errno בקוד שגיאה מספרי שמתאר מה השתבש.

כדי להשתמש בו, יש לכלול את הקובץ:

#include <errno.h>

דוגמה:

FILE *f = fopen("קובץ_לא_קיים.txt", "r");
if (f == NULL) {
    printf("קוד שגיאה: %d\n", errno);
}

הקוד שנשמר ב־errno משתנה בין מערכות, אבל יש לו ערכים סטנדרטיים כמו:

• 2 – קובץ לא נמצא (ENOENT)

• 12 – אין מספיק זיכרון (ENOMEM)

• 13 – אין הרשאה (EACCES)

שימוש ב־errno חייב להיעשות רק אם ידוע שהייתה שגיאה, כי הוא לא מתאפס לבד – ולכן מומלץ לא לקרוא אותו אחרי קריאות שהצליחו.

---

הפונקציה perror מדפיסה למסך את השגיאה האחרונה שקרתה לפי ערך errno. היא מקבלת מחרוזת ככותרת לפלט, ואז מוסיפה את הפירוש של הקוד.

FILE *f = fopen("nofile.txt", "r");
if (f == NULL) {
    perror("שגיאה בפתיחת הקובץ");
}

הפלט עשוי להיראות כך:

שגיאה בפתיחת הקובץ: No such file or directory

פונקציה זו מאוד נוחה לדיבוג, במיוחד בפונקציות שיכולות להיכשל מסיבות מערכתיות (כמו גישה לקובץ, פתיחת סוקט, הקצאת זיכרון).

---

הפונקציה strerror מחזירה מחרוזת שמתארת טקסטואלית את קוד השגיאה המספרי. זה שימושי אם רוצים להציג את השגיאה בדרך מותאמת אישית, ולא ישר להדפיס למסך כמו ש־perror עושה.

#include <string.h>

FILE *f = fopen("nofile.txt", "r");
if (f == NULL) {
    printf("שגיאה: %s\n", strerror(errno));
}

שימושי גם בלולאות או כשמדפיסים לjournal לוגים.

---

לסיכום:

• errno הוא קוד שגיאה גלובלי שמתעדכן כאשר פעולה נכשלה
• perror מדפיסה את השגיאה האחרונה עם הסבר
• strerror ממירה את הקוד של errno למחרוזת טקסט
• תמיד בדוק את ערך ההחזרה של הפונקציה לפני קריאה ל־errno
• אל תניח ש־errno == 0 אם לא הייתה שגיאה – פשוט אל תשתמש בו אם הפעולה הצליחה